אסי צובל - שחקן, כותב תסריטאי ומנהל התוכן בערוץ מאיר לילדים - פרק עשרים ושלושה

כיפת תרבות - פודקאסט תרבות יהודית

כבר מילדות היה ברור לאסי שהוא יהיה שחקן, והוא מספר מהי הנקודה בילדות שבה הוא קיבל את ההחלטה שהוא יגיע אל הבמה. ומאז הוא כיוון להגשים את החלום, אסי מספר מה הוא חיפש במדורי דרושים בילדות. ועל הבומבה הרצינית שקיבל באודשיין הראשון. מי העיז לומר לו שהוא לא פוטוגני? ומה זה עשה לו? כבן למשפחה ריאלית אסי הוא יוצא דופן לטובה ולמרות ההבדל קיבל תמיכה מהמשפחה להופיע ולהתפתח. אסי מתאר את ההופעות הראשונות שלו כ-קוסם שם חיידק הבמה רק התחזק והכיוון המקצועי קיבל כיוון. עם תחילת ערוץ מאיר אסי התקבל לערוץ כעורך וידאו תוך עדי לימודים בבמעלה, ומה השינוי שהתרחש והפך להיות שחקן לצדו של טוביה. ערוץ מאיר הוא מדיה טלווזיונית שאליה נקלע אסי כמעט בטעות. ועם פריחת הערוץ ומילוי החלל לציבור שרצה תוכן איכותי וטוב. החל ביקוש גם להצגות שחלקן רצות עד היום. ככוכב מגזרי אסי צריך להתמודד עם הערצה וחיבור לאנשים שמכירים אותו אבל הוא לא מכיר אותם. באיזה נקודה הבין שהוא הפך להיות כוכב ושהתוכניות של ערוץ מאיר פופלריות ואהובות על ידי הקהל. כיצד בחנוכה אחד פיצוץ אוכלוסין של מעריצים כמעט גרם לו לאפיסת כוחות. ומדוע פתחו את כל האולמות למופע אחד גדול של מעל אלף איש להצגה. תפיסת העולם של אסי היא אומנותית והוא מפרט על ההתמודדות והגישור בין היותו אמן לתפיסת העולם החינוכית. על ארגזי כלים ומדוע לפעמים התמקדות בנושא אחד והעלאת ערך מסויים לפעמים מכריחה להזניח טיפה ערך אחר באותה הנקודה. מדוע בתוכניות בערוץ מאיר מביאים את האמת לפנים ומתמודדים עם הקושי והדילמות האמיתיות של החיים. ואיך זה מביא לתיקון גדול יותר. ערוץ מאיר בהובלת אסי כמנהל התוכן מפיק ומייצר תוכניות חדשות ופורמטים מיוחדים. אסי מסביר את ההבדל בין קבלת פידבק בטלוויזיה לעומת משחק על הבמה. איפה הוא מרגיש טבעי יותר, מול מצלמה או על הבמה? ואיפה הוא נהנה יותר? מה החלק הקשה של להיות שחקן? ועד כמה זה מתיש להיות השחקן הראשי? איך אסי הילד היה מסככל ותופס את אסי המבוגר והאם הוא היה מרוצה מהתוצאה? אסי הוא כוכב בעיקר במגזר הדתי והוא מספר על היחס שלו למגזר ולקהל. וכשחקן הוא משחק כיום בכשש הצגות במקביל. ועם כל זה הוא מתקדם הלאה... ההצגה "חוזר הביתה" הצגה שאסי מעלה ביחד עם תאטרון פסיק על סיפור אישי וסיפור הטראומה שעבר לאחר מבצע צוק איתן. ההצגה מקבלת תשבוחות רבות ואסי מספר כיצד נולדה ההצגה ועל תהליך היצירה וההצגה שלה. איך בהצגת יחיד ובהצגה למבוגרים העבודה שונה לגמרי מהעבודה במשחק לילדים. וכיצד גם כאן הוא בחר באומנות ככלי לעבודה בהצגה. וכיצד הוא מתמודד עם המאמץ המשחקי והנפשי של ההצגה. ומהן הגבולות שהוא הגדיר בעבודה על ההצגה הזו. זכינו לשמוע תגובה שהתקבלה ממג"ד בצבא ועל תגובות מרגשות במיוחד שאסי מקבל על ההצגה. ביקורות מצויינות, ומדוע סוף טוב במקרה הזה לא תמיד חיובי לביקורות. כמי שמציג הצגה חזקה כל כך למבוגרים אסי מספר על החשש שליווה אותו לתפיסתו ככוכב לילדים ומה קרה עם החשש הזה בפועל. כולם חולמים להיות כוכבים ומצליחים, אסי נתן שני טיפים מעולים לאמנים מתחילים ויזמים בכלל. כדאי להקשיב ולהפנים. ומה החלומות שלו להמשך הדרך. ראיון מעורר השראה עם אמן ויוצר שגדול מבמה.